פגם במחיצה בין העליות הוא חור או מעבר פתוח בין שתי העליות של הלב. אני פוגשת הרבה אנשים שמגלים את הממצא במקרה בבדיקת אקו לב. במקרים רבים מדובר במצב קל, אך לפעמים הוא גורם לעומס על הלב ועל הריאות ודורש מעקב.
בפועל, הדם יכול לזרום מצד שמאל של הלב לצד ימין דרך הפתח. הזרימה הזו מגדילה את כמות הדם שמגיעה לריאות. לאורך זמן, אצל חלק מהאנשים הדבר עלול להוביל לקוצר נשימה, עייפות או ירידה בסבולת, בעיקר במאמץ.
איך הלב עובד ומה משתנה בפגם
במצב תקין, המחיצה בין העליות מפרידה בין דם עשיר בחמצן בצד שמאל לבין דם דל חמצן בצד ימין. כאשר יש פתח, נוצר ערבוב חלקי וזרימה לא תקינה. לרוב הזרימה היא משמאל לימין בגלל הבדלי לחץ בין הצדדים.
כאשר יותר דם עובר לצד ימין, החדר הימני וכלי הדם לריאות עובדים קשה יותר. אני מסבירה למטופלים שזה דומה לזרם מים שמכוונים אותו לצינור שלא תוכנן לעומס כזה. הגוף לפעמים מסתגל שנים, ולכן התסמינים יכולים להופיע מאוחר.
סוגים נפוצים של פגם במחיצה בין העליות
יש כמה סוגים של פגמים, לפי המיקום במחיצה. ההבדלים משפיעים על הסיכוי לסגירה עצמונית, על דרך הטיפול ועל הצורך בהתערבות. בשיח עם אנשים אני מדגישה שהשם המדויק חשוב כדי לתכנן מעקב נכון.
- פגם מסוג secundum, שנמצא בחלק האמצעי של המחיצה והוא הנפוץ ביותר.
- פגם מסוג primum, שמופיע קרוב למסתמים ויכול להתלוות למומים נוספים.
- פגם מסוג sinus venosus, שמופיע ליד חיבור ורידים גדולים לעלייה.
- מפתח סגלגל פתוח, שהוא מעבר קטן שנשאר פתוח אצל חלק מהאנשים.
מה מרגישים ואילו סימנים יכולים להופיע
חלק גדול מהאנשים לא מרגישים דבר במשך שנים. כאשר מופיעים תסמינים, הם לרוב קשורים למאמץ וליכולת הנשימה. אני רואה לא מעט מצבים שבהם אנשים מייחסים עייפות לכושר או לעומס, ורק בדיקה מקרית מגלה את הסיבה.
סימנים אפשריים כוללים קוצר נשימה במאמץ, עייפות לא מוסברת, דופק מהיר או תחושת דפיקות לב. אצל חלק מהאנשים מופיעות הפרעות קצב, בעיקר עם העלייה בגיל. לעיתים יש יותר נטייה לזיהומים נשימתיים בילדות, אך לא תמיד.
- ירידה בסבולת בפעילות גופנית קלה עד בינונית
- קוצר נשימה או נשימה כבדה במאמץ
- דפיקות לב או תחושת קצב לא סדיר
- עייפות שמופיעה גם אחרי שינה מספקת
- נטייה לנפיחות קלה ברגליים במקרים מתקדמים יותר
איך מאבחנים פגם במחיצה בין העליות
האבחון מתחיל בדרך כלל בבדיקה גופנית ובשיחה על תסמינים, אבל הבדיקה המרכזית היא אקו לב. האקו מאפשר לראות את המחיצה, את זרימת הדם ואת ההשפעה על מדורי הלב. לפעמים משתמשים בחומר ניגוד בבדיקת אקו כדי להדגיש מעבר בין העליות.
במקרים מסוימים מוסיפים בדיקת אקו דרך הוושט כדי לקבל תמונה מדויקת יותר, בעיקר לפני סגירה בצנתור. גם אקג יכול להראות רמזים להגדלת מדורים או להפרעות קצב. לעיתים נדרשת בדיקת מאמץ או ניטור קצב כדי להבין את התמונה התפקודית.
מתי מדובר בממצא קטן ומתי צריך טיפול
ההחלטה על טיפול תלויה בגודל הפגם, בכיוון הזרימה ובשאלה האם הלב הימני נמצא בעומס. אני נוהגת להדגיש שהמטרה היא למנוע נזק מצטבר לריאות וללב, ולא רק לטפל בתסמינים. לכן גם אנשים שמרגישים טוב יכולים להיות מועמדים לסגירה.
כאשר הפגם קטן ואין הרחבה של צד ימין, לעיתים מסתפקים במעקב תקופתי. כאשר יש עומס משמעותי או תסמינים, שוקלים סגירה. סגירה יכולה להתבצע בצנתור עם התקן ייעודי או בניתוח, בהתאם לסוג הפגם ולמבנה המחיצה.
תזונה, פעילות ואורח חיים שמחזקים את הלב
תזונה לא סוגרת פגם במחיצה, אבל היא משפיעה מאוד על עומס הלב, על לחץ הדם ועל איכות כלי הדם. אני ממליצה לאמץ הרגלים שמפחיתים דלקתיות ותומכים במשקל תקין. כך אתם מקלים על מערכת הלב והריאות ומשפרים כושר וסבולת.
דפוס תזונה ים תיכוני עובד מצוין לרוב האנשים. הוא מתבסס על ירקות, קטניות, דגנים מלאים, דגים, שמן זית ואגוזים. במקביל, כדאי לצמצם מזון אולטרה מעובד, משקאות ממותקים וצריכת מלח גבוהה שמעמיסה על לחץ הדם.
- שלבו ירקות בכל ארוחה כדי להעלות צריכת סיבים ואשלגן
- העדיפו חלבון מדגים, קטניות ועוף על פני בשר מעובד
- בחרו דגנים מלאים במקום לחם לבן ומאפים מתוקים
- השתמשו בשמן זית במקום מרגרינה ושמנים מוקשים
- צמצמו מלח במזון מוכן ובחטיפים מלוחים
- שמרו על שתייה מספקת והפחיתו אלכוהול באופן עקבי
פעילות גופנית, שינה וניהול סטרס
ברוב המקרים, פעילות גופנית מתונה תורמת ללב גם עם פגם קטן, והיא משפרת כושר נשימה ומצב רוח. אני רואה שדווקא הליכה קבועה, אופניים קלים או שחייה עדינה מייצרים שינוי גדול בסבולת. העיקר הוא עקביות והתקדמות הדרגתית.
שינה קצרה או לא איכותית מעלה דופק ולחץ דם, ומקשה על התאוששות. גם סטרס מתמשך משפיע על קצב הלב ועל הרגלי אכילה, ולכן חשוב לבנות כלים קבועים. נשימה איטית, חשיפה לאור יום, והפחתת מסכים בערב הם צעדים פשוטים עם השפעה מצטברת.
השוואה בין מצבים שכיחים סביב המחיצה
| מצב | מה זה | מה המשמעות השכיחה |
|---|---|---|
| פגם במחיצה בין העליות | פתח קבוע במחיצה שמאפשר מעבר דם | עלול לגרום לעומס על צד ימין ולתסמינים במאמץ |
| מפתח סגלגל פתוח | מעבר קטן שנשאר פתוח אחרי הלידה | לעיתים ללא תסמינים, ולעיתים קשור למצבים נבחרים של קרישי דם |
| מחיצה תקינה | הפרדה מלאה בין העליות | זרימת דם תקינה ללא עומס עודף על הריאות |
דוגמה תזונתית יומית שמורידה עומס מטבולי
אני משתמשת בדוגמאות כדי להראות כמה קל ליישם שינוי בלי דיאטה קיצונית. יום שמבוסס על סיבים וחלבון איכותי משפר שובע ומאזן סוכר, ולכן מפחית נשנושים שמעלים משקל. כך אתם תומכים בלב גם בלי לשנות הכול בבת אחת.
- בוקר: יוגורט טבעי או תחליף מתאים עם שיבולת שועל, פירות יער ואגוזים
- צהריים: קערת קטניות עם ירקות, טחינה גולמית ושמן זית, לצד דגן מלא
- ביניים: פרי וקומץ שקדים או ירקות חתוכים עם חומוס
- ערב: דג או טופו עם סלט גדול ולחם מלא או תפוח אדמה אפוי
מעקב לאורך החיים ומה חשוב לשים לב אליו
מעקב מסודר מאפשר לזהות שינוי בעומס על צד ימין, הופעת הפרעות קצב או שינוי בסבולת. אני ממליצה לאמץ גישה של מדדים פשוטים, כי הם משקפים מציאות יומיומית. כשאתם מודדים מגמות, אתם מזהים החמרה מוקדם יותר.
עקבו אחרי דופק במנוחה, תחושת קוצר נשימה במדרגות, איכות שינה ומשקל גוף. שימו לב לדפיקות לב חדשות או לירידה ברורה ביכולת מאמץ. שמירה על תזונה מאוזנת, פעילות קבועה וניהול סטרס יוצרים בסיס יציב גם כאשר יש צורך במעקב מתמשך.