תאי אפיתל הם תאים שמצפים את פני השטח של הגוף ואת פנים האיברים והצינורות, כמו העור, מערכת העיכול, דרכי הנשימה ודרכי השתן. בבדיקות מעבדה, ובעיקר בבדיקת שתן, ספירה של תאי אפיתל עוזרת להבין אם הדגימה נקייה ואם יש רמז לגירוי או דלקת מקומית.
מה עושים תאי אפיתל בגוף
אני מסבירה למטופלים שתאי אפיתל הם שכבת ההגנה והסינון של הגוף. תאים אלה יוצרים מחסום מול חיידקים וחומרים מגרים, והם משתתפים בהפרשה ובספיגה של מים ומינרלים. לכן, נוכחות שלהם בדגימות היא נפוצה ולעיתים טבעית.
היכן רואים epithelial cells בבדיקות
ברוב המקרים המונח מופיע בתשובת בדיקת שתן כללית, כי תאי אפיתל נושרים באופן טבעי מדופן השופכה ושלפוחית השתן. לעיתים רואים אותם גם במשטחים מאזורים אחרים, אך בהקשר יומיומי בישראל אני רואה את זה בעיקר בפענוח בדיקות שתן שגרתיות.
סוגי תאי אפיתל בבדיקת שתן ומה המשמעות
בבדיקת שתן יכולים להופיע סוגים שונים של תאי אפיתל, והסוג נותן כיוון להבנת המקור. תאי אפיתל קשקשיים מגיעים בדרך כלל מהאזור החיצוני של דרכי השתן ולעיתים מרמזים על דגימה שאינה נקייה. תאי מעבר מגיעים משלפוחית השתן והשופכנים, ותאי אבובית כליה מכוונים יותר למקור כלייתי.
- כמות קטנה של תאי אפיתל שכיחה ויכולה להיות תקינה
- כמות גבוהה של תאים קשקשיים נפוצה בדגימה שנאספה בלי ניקוי מספק
- תאי מעבר יכולים להופיע בגירוי של שלפוחית או אחרי מאמץ, תלוי בהקשר
- תאי אבובית כליה הם ממצא שדורש תשומת לב גבוהה יותר בהקשר כלייתי
- המשמעות נקבעת יחד עם תסמינים וממצאים נוספים, כמו לויקוציטים וחיידקים
מה גורם לעלייה בתאי אפיתל בשתן
כשאני מסתכלת על תוצאה עם הרבה תאי אפיתל, אני חושבת קודם על איכות הדגימה ואז על מצב בריאותי אפשרי. דלקת בדרכי השתן, גירוי מקומי, התייבשות או פעילות גופנית מאומצת יכולים להשפיע על המראה במיקרוסקופ. גם שימוש בחומרים מגרים באזור האינטימי או היגיינה אגרסיבית יכולים להעלות נשירה מקומית.
איך קוראים את התוצאה בהקשר הנכון
תאי אפיתל לבדם אינם מספרים סיפור מלא, ולכן אני מחברת אותם לשאר המדדים בבדיקה. כאשר יש גם תאי דם לבנים, ניטריט חיובי או חיידקים, הסבירות לתהליך דלקתי עולה. כאשר יש הרבה תאים קשקשיים בלי מדדים תומכים, פעמים רבות מדובר בזיהום של הדגימה ולא בזיהום בגוף.
| ממצא עיקרי | פירוש שכיח בהקשר |
|---|---|
| תאי אפיתל קשקשיים בכמות גבוהה | דגימה לא נקייה או נשירה חיצונית מוגברת |
| תאי מעבר עם לויקוציטים | אפשרות לגירוי או דלקת בדרכי השתן לפי תסמינים |
| תאי אבובית כליה עם חלבון או גלילים | כיוון כלייתי שדורש בירור מעמיק יותר לפי הקליניקה |
איסוף דגימת שתן נקייה שמפחית בלבול
בפועל, הרבה תוצאות שמדאיגות אנשים נובעות פשוט מאיסוף לא מיטבי. איסוף של שתן אמצעי לאחר ניקוי עדין של האזור מפחית תאים קשקשיים ומקטין סיכוי לערבוב הפרשות חיצוניות. כשמקפידים על הכללים, התשובה נהיית ברורה יותר והמעקב יעיל יותר.
- שוטפים בעדינות את האזור במים ומייבשים
- מתחילים להטיל לשירותים ומשליכים את הזרם הראשון
- אוספים את הזרם האמצעי למיכל סטרילי בלי לגעת בפנים המיכל
- מסיימים לשירותים וסוגרים היטב את המיכל
- מגישים למעבדה בהקדם לפי הנחיות המקום
קשר בין תזונה, שתייה ובריאות דרכי השתן
אני רואה שוב ושוב עד כמה שתייה מספקת והרגלים יומיומיים משפיעים על דרכי השתן ועל איכות הבדיקה. כששותים מעט, השתן נעשה מרוכז יותר, והריריות נוטות להיות מגורות יותר אצל חלק מהאנשים. תזונה מאוזנת תומכת במערכת החיסון ובחוסן הרקמות, וזה משפיע גם על הנטייה לדלקות.
- מים הם הבחירה המרכזית לשמירה על שתן מדולל ותדירות הטלת שתן תקינה
- סיבים תזונתיים מירקות, קטניות ודגנים מלאים תומכים במיקרוביום ובחסינות
- חלבון בכמות מתונה ומפוזרת לאורך היום תומך בשיקום רקמות
- עודף אלכוהול עלול לגרום להתייבשות ולהחמיר צריבה אצל חלק מהאנשים
- עודף סוכר ומשקאות ממותקים עלול לפגוע באיזון המטבולי ולהשפיע בעקיפין על זיהומים חוזרים
אורח חיים ורווחה כללית שמשפיעים על נשירה וגירוי
לחץ מתמשך, שינה קצרה והרגלי היגיינה קיצוניים יכולים להשפיע על ריריות ועל רגישות מקומית. כשאנחנו משפרים שינה, מפחיתים סטרס ומשמרים פעילות גופנית מתונה, הגוף מתאזן ורמת הדלקתיות הכללית יורדת. אצל רבים זה מתבטא גם בפחות צריבה ותחושת אי נוחות.
דוגמה היפותטית שמבהירה את ההקשר
נניח שאדם מקבל תוצאה עם הרבה epithelial cells אבל בלי חיידקים, בלי ניטריט ועם מעט מאוד לויקוציטים. במצב כזה, לעיתים קרובות המשמעות היא דגימה מזוהמת מתאי עור או הפרשות חיצוניות, במיוחד אם לא נאסף זרם אמצעי. לעומת זאת, אם מופיעים גם לויקוציטים וחיידקים יחד עם תסמינים, התמונה נוטה לכיוון דלקתי.